הטבחית שבגיל 53 משלימה בגרות לקראת לימודים גבוהים

"אחרי שנים של קריירה במטבח לא שכחתי את החלום ללמוד באקדמיה"

כאמלה אלחגיראת, בת 54 ואם לשמונה מחורה, נשרה לאחר כיתה ט' מבית הספר ולא המשיכה תיכון כי חלק מהמשפחה לא הסכימה לכך. רק לאחר גיל 40 חזרה להמשיך תיכון ותעודת בגרות וכיום עובדת סגנית מנהל ומנהלת יצור במטבח בחורה.

חסין אלדדא

כשכאמלה אלחגיראת סיימה כיתה ט', היה תיכון בדואי אחד בכל הנגב, "התיכון היחיד היה בכפר כסייפה. זה מחזיר אותי לסיבה שמשפחתי התנגדה לכך שאמשיך ללימודי תיכון, הדרך חייבה אז נסיעה ארוכה באוטובוס שנמצאים בתוכו בנים ובנות ביחד – משהו שבכלל לא היה מקובל לפי המסורת. גם בכיתות עצמן למדו יחד בנים ובנות ללא הפרדה. התפיסה הייתה שבת לא יוצאת לבד ללימודים, רק במקרים נדירים וגם במקרים אלו – מוצמד אליה ליווי של אחיה לאורך כל היום עד החזרה הביתה.
אלחגיראת היא אחת מתוך נשים רבות שבשנות ה-80 לא יכלו להמשיך את לימודיהן מעבר לבית הספר היסודי בגלל העדרם של תיכונים ביישובים הבדואים, ושליחה של בת לנסיעות מחוץ לבית הייתה נגד המסורת. היום היא בת 53 ואם ל-5 בנות ו-3 בנים, גרה מילדותה בכפר חורה בנגב. "אני לא הייתי הבת היחידה שנשרה מבית הספר באותה תקופה, היו הרבה כמוני שנאלצו להפסיק את לימודיהן, לשבת בבית בלי לעשות כלום חוץ מלנקות ולשטוף כל היום. השנים עברו עלי בצורה מאוד קשה, נשברתי מבפנים. כילדה היה לי חלום להמשיך אחרי בית הספר ללימודים האקדמיים, האמנתי בעצמי וביכולות שלי. לאורך כל שנות לימודי מכיתה א' עד ט' הממוצע שלי היה 100 ולא ירד אפילו פעם אחת.
אלחגיראת התחתנה בגיל צעיר, כמקובל. "לפי המסורת הבנות היו מתחתנות בגיל צעיר, בת שמגיעה לגיל 22 ועוד לא התחתנה כבר נחשבת רווקה מבוגרת אצל הבדואים. אני התחתנתי בגיל 18 לבן דוד שלי. נולדו לנו שמונה ילדים ותמיד קיוויתי שהעתיד של הילדים שלי יהיה מלא בהצלחות ועם פחות קשיים.
מארזי המנות שמוציא המטבח מדי יום. צילום: כאמלה אלחגיראת
לאחר מספר שנות נישואים ועם ארבעה ילדים, חלה תפנית במסלול חייה של אלחגיראת כשנפתח בחורה מטבח מוסדי, אליו גייסו עובדות "המטבח נפתח על ידי המועצה כדי לבשל אוכל לתלמידים בבתי הספר, ואני נכנסתי לעבוד שם. הצלחתי להשתלב בעבודה הזאת כי היא מראש יועדה רק לנשים ואין אף גבר איתנו במטבח. התחלתי כעובדת רגילה שאורזת את המגשים ומכינה אותם לחלוקה לבתי הספר. יום אחד הציעו לנו בעבודה קורס שף במכללת השף בבאר שבע. מספר המקומות היה מוגבל אז נרשמתי מיד לקורס ורציתי להתקדם דרכו. הייתי עובדת בבוקר, לומדת בלילה וחוזרת למחרת לעבודה במטבח. בסוף הצלחתי לעבור את הקורס וקיבלתי
"ארבע שנים אחרי שסיימתי את הקורס קיבלתי הזמנה לפגישה עם ראש המועצה ומנהל המטבח. הגעתי לפגישה והופתעתי לגלות שהם רוצים למנות אותי לסגנית מנהל המטבח, בעצם אחראית על כל העובדות ופס היצור. יחד עם זאת, אלחגיראת לא יכלה לשכוח את החלום שלה מכיתה ט' "במקביל לעבודה במטבח והקידום שקיבלתי אף פעם לא שכחתי שהיה לי חלום ללמוד באקדמיה. אז הצטרפתי לקורס תג"ת – תעודת גמר תיכונית ייעודי למבוגרים. זה קשה ללמוד אחרי כל כך הרבה שנים אבל לא הייתי שם לבד, היו איתי עוד נשים בקורס ודחפנו אחת את השנייה להצלחה. כעת אני מחכה לקבל זכאות בבגרות כדי להתחיל לימודים האקדמיים – עוד לא החלטתי במה, אבל זה החלום ואני מאמינה שאצליח,
אני רוצה גם להשקיע בילדים שלי. תמיד היה לי חשוב להיות דוגמה אישית לילדים שלי כדי שיישאפו לעתיד טוב. אחד הרגעים המיוחדים שהייתי מאוד גאה בהם היה כשהבת הגדולה שלי סיימה את לימודיה האקדמיים במכללת קיי והיום הא עובדת כמורה בבית הספר. אני רוצה שכל הילדים שלי ילכו בדרך הנכונה בחיים, ייהנו מהחיים שלהם וישיגו הצלחות רבות.